הכניסה אל הבית מוצנעת מהרחוב, ומובילה אל חצר ומבואת כניסה, אל דלת שהובאה מפירוק. הדלת הוגבהה באמצעות רצועת עץ בגוון טורקיז, תוספת שיוצרת תפר מובהק – שאינו מתיימר לשחזר את המקור.
מעבר לפתח, שדות הקיבוץ נפרשים במלוא יופיים – נוף חי, משתנה עם עונות השנה. בלב הבית חלל משפחתי בין חדרי השינה – מעין פטיו פנימי. בחלל שולחן עבודה–יצירה ומעליו פתח לקשר עין עם שאר חלקי הבית, ופינת ישיבה הפונה אל השדות.
מעבר פנימי בין חדרי הילדים מאפשר תנועה וקשר ישיר. הקירות העבים נוצלו לנישות, ונוספו פרטי נגרות מותאמים. כל אלו מוסיפים למרחב עומק ואופי.